יום שישי, בדרך כלל הוא יום קדוש להנאות הקטנות של החיים. ארוחת בוקר, קניות, שווקים וערים כיפיות.
את שישי האחרון פתחתי בריצה של 6 ק"מ, אחרי פגרה של כמעט חצי שנה וזה הרגיש כואב!!!
כפיצוי, החלטתי שיש מקום למסע קולינרי, אז נסעתי לפגוש חברה בת"א ולקחתי איתי את אמא שלי כמובן וארז בני הגדול, הסיבה בהמשך.
כבר כמה זמן שחשקה נפשי ב"דליקטסן" שהיא מבית היוצר של -קופי בר, בראסרי, הוטל מונטיפיורי וככזאת הייתי בטוחה שההנאה מובטחת. הביקורות משבחות בלי סוף, חייבת לנסוע לראות במה מדובר.
סגרתי עם חברה שאני מגיעה, היא דאגה למקומות ואני למצב רוח.
הגענו בשעה 11:00 לת"א, מצאנו חניה וצעדנו לעבר המעדנייה/מסעדה מלאי מרץ ליום מלא ריגושים ובטן שמוכנה לחוויה קולינרית שונה.
אז ככה - בקומת הכניסה מאוכלסת המעדניה המדהימה כשבצידה האחד אוכל מבושל, מאפים, יינות ופרחים, ובצדה השני גבינות, נקניקים ודגים כבושים למיניהם עונג רצוף לעיניים. אין ספק שמדובר במעדנייה איכותית ומשובחת אשר עושה חשק לטעום ולקחת כמעט מכל דבר (ולקחתי...).
מעל המעדנייה ישנה מסעדה אשר הטיפוס אליה עובר בין יינות מיוחדים וכלי בית בוהקים. חלק מהמסעדה יושב בפנים וחלקו במרפסת חיצונית. בימי שישי יש בראנץ'. קיבלנו מקום במרפסת שהיה קצת בעייתי שכן החום של ת"א היכה בנו ולא ממש היה נעים אבל הציפייה לאוכל הייתה גדולה.
קיבלנו תפריט, מה אגיד, קצת מאכזב זה לא מה שציפיתי לראות, השמות של המנות לא עשו לי מי יודע כמה אבל ניסיתי בכח למצוא משהו מעניין אז לקחתי את הקרוק הצרפתי. מאין מאפה ממולא גבינות וסלמון ועליו ביצת עין וסלט ירוק בצד, המנה לא הייתה רעה בכלל אפילו טעימה אבל כנראה שציפיתי ליותר.
אמא שלי ניסתה למצוא משהו מעניין ולא הצליחה לא התלהבה כלל מהתפריט, חיפשה משהו שונה והתפשרה כמוני על הקרוק הצרפתי, גם היא נהנתה אך ככל הנראה חיפשה דברים אחרים.
יש אפשרות לקחת מנה שנקראית "בוקר דליקטסן" אשר עולה 120 ש"ח יכולה להיות ליחיד, לזוג או לשולחן ובמנה זו מקבלים מבחר גדול של כל שלל דברי המעדנייה, הרבה סוגי דגים, ירקות וגבינות.
יכול להיות ששווה לטעום את המנה אם מתחברים לכל הקטע של דגי הרינג, סלמון, פורל מעושן, איקרה. יש גם גבינות, סלטים, לחם וכוס עראק. נשמע חביב ואולי אף טעים מודה לא ניסיתי.
חברתי נויה שבזכותה אני טועמת את ת"א ועל כך אני מודה לך נויה יקרה! כמה סבלנות יש לך לשטויות שלי...לקחה שקשוקה ירוקה עם - חצילים שרופים, פטה תורכית, תרד וחלה קלויה.
טעמתי יחד עם החלה, לא רע בכלל ונראה יפה לעין.
הבראנץ לא הפיל אותי מהרגליים ויכול להיות שתפריט הצהרים והערב שווה יותר, אך נהנתי לספוג אווירה תל-אביבית. אנשים שמחכים בתור למקום ואפילו לראות את יאיר וליהיא לפיד אוכלים שם ארוחת בוקר כאחד העם (טוב בואו לא ניסחף כי המקום פלצני...).
גולת הכותרת לדעתי ללא ספק זו הקומה הראשונה - המעדנייה, שנראית מיליון דולר ומעוצבת בצורה אירופאית לחלוטין.
לא בטוח שהמגוון הגדול והמבלבל נכון אבל אין ספק שזוהי חוויה לקחת סלסלה ולעבור בין הנקודות השונות, לטעום ולקחת משהו הביתה.
ודרך אגב העובדים מקסימים ונותנים תחושה מצויינת, מרגישים שהם נהנים ממקום עבודתם. שאפו על כך.
אחרי החוויה ב"דליקטסן" לא יכולתי לוותר על שוק האיכרים בנמל שאליו בסופו של דבר אני תמיד מגיעה ותמיד נהנית. רק מראה הים והרוח הנעימה כבר עושים את שלהם ויחד עם זה גם הציבעוניות של השוק פשוט נהדר.
אני מאוהבת בעגבניות שרי המתוקות והאספרגוס הטרי. אני נהנת להסתכל על כל היושבים מסביב לדלפק של "דלישס" מנקים את השפתיים מהשחיתות שניתנת להם שם בלחמניה יחד עם הגזוז הציבעוני ואח"כ לראות את צלחות הפסטה שיוצאות ב"פיורי" ואת המלצר מגרד פרמז'ן מגבוהה.
הציבעוניות כאן היא מטורפת, אני מסוגלת להלך בין הדוכנים הלוך ושוב בלי להפסיק וכל פעם למצוא משהו אחר שלא שמתי לב אליו.
יצאתי עם עגבניות שרי מתוקות, אספרגוס, חסות, זיתים ולחמים, לדעתי יחד עם דברי המעדנייה של "דליקטסן" אני מסודרת לשבת.
"דלישס" - שחיתות!!!! הפסטרמה הכי טעימה שטעמתי.
 |
טוב הבטחות חייבים לקיים במיוחד עם זה לילד שלך. הבן הגדול ביקש ללכת למסעדה של דרק שארפ ואני הסכמתי כמובן, כי כל מה שקשור לאוכל אני מוכנה להשקיע בשבילו. אז אחרי הטיול בין המעדנייה לשוק וקנייה של חליפת NBA מקורית (לייקרס) שעלתה לא מעט הגענו למסעדה של שארפ - מסעדת סטייקים לא רחוקה מהיכל נוקיה.
SHINE & SHARP - STEAK HOUSE
מכיוון שרעבים לא היינו (אני לפחות), התמקדנו בסטייק כמנה עיקרית ועוד כמה נילווים חביבים.
עד שהגיע האוכל הייתי חייבת לצלם את הנתחים הנכבדים במקרר השקוף. שארפ כמובן לא היה וארז קצת התאכזב אבל חווית הסטייק השכיחה הכל.
לחמים טעימים עם מטבל קטן של פלפל חריף, סלסלת עגבניות ושמן זית. אני הייתי מוסיפה גם קצת בלסמי...
מקום של כבוד לנתחי הפרה.
סביצ'ה דג ים על מצע של סלט פנצאנלה.
המנה של היום ללא ספק - קלמארי ממולא בשרימפס ועוד כל מיני טובים שאני אפילו לא זוכרת וכל זה על מצע של רוטב איולי ושמנת. בקיצור ליקקנו את האצבעות ורבנו על הפירור האחרון. פשוט טעים!
סלט ירוקים, סלק וגבינת מנצגו. נחמד לא יותר הייתי מוותרת.
ארז חוקר את הקלאמרי ...
זהו והנה זה בא הפילה שלנו שהיה רך כמו חמאה ועשוי בדיוק כפי שסטייק צריך להיות.
הביס האחרון.
קראתי ביקורות שונות על המסעדה, תלוי כמובן מי כותב ומה האינטרס שלו אבל אני הצפונית הקטנה שהגיע כדי לטעום בשר טוב ואולי לראות את שארפ בשביל הילד נהנתי ממה שהגיע לשולחן וזה מבחינתי מספק. לגבי שאר התפריט אין לי דעה לא נטעם עדין. אולי נחזור על אף שרשימת המסעדות המומלצות ארוכה והמלאכה רבה.
תל-אביב יקירתי היה יום עמוס וכייפי אחזור בקרוב ועד אז חוזרת לביתי הקטן אי שם בצפון הארץ.
שלכם,
"העולם עפ"י נורית"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה